רד"ק
וירא. ביו"ד אית"ן לבד ויו"ד השרש נגרעה מן המכתב וירא מפניו שלא יהרגהו כי הוא הרג גבורם וכמה מהם:
אברבנאל
ודוד פחד מאד בשמעו דבריהם פן יהרגהו אכיש על זה, לפי שגלית הפלשתי מגת היה ודוד הרגו ורבים מהפלשתים (יד) ולכן עשה תחבולה להנצל משם בששנה את טעמו, ר"ל שכלו ודבריו שנה אותם, שהיה מדבר דברים בלי סדר, על דרך (איוב י"ב י"ט) וטעם זקנים יקח. ועשה עוד מעשה משוגע בידיהם ולפניהם ויתו על דלתות השער ויורד רירו על זקנו, (טו) עד שאכיש גער בעבדיו באמרו הנה תראו איש משתגע למה תביאו אותו אלי, (טז) וכי חסר משוגעים אני כי הבאתם את זה? ואמר זה לרמוז שהם גם כן משוגעים ויתדבקו בדומיהם. ובמדרש תהלים (מזמור ל"ד) אמרו שהיתה אשתו ובתו משוגעות וצועקות ומשטות מבפנים ודוד צועק מבחוץ, ולזה אמר חסר משוגעים אני. ואמרו הזה יבא אל ביתי, הוא להשלים דבריו שהוא גער בעבדיו כי הבאתם את זה להשתגע עלי, וא"ת שלא הבאתם אותו ושהוא בא מעצמו זה בלתי אפשר, כי הוא משוגע ולא יבא הוא מעצמו אל ביתי וזהו אמרו עוד הזה יבא אל ביתי? ר"ל מעצמו יבא לכאן? ואז מצא מקום להלוך משם כי גרשוהו, כבר שאמר (תלים שם) ויגרשהו: